|
•
|
| ההורים שלי לא אוהבים אותי
|
מיקי |
|
|
Jun 01, 2009 | 16:00 |
|
|
ההורים שלי מעדיפים את אחותי על פני. אני בן 22 ועוד מילדות תמיד היתה לי הרגשה שהם לא כל כך אוהבים אותי ואוהבים מאוד את אחותי. לאחרונה במריבה שהיתה לי עם אימי היא אמרה לי במפורש שהייתי ילד לא רצוי שהגיע לא מתוכנן ועד היום הם מרגישים כך כלפי. בא לי לזרוק אותם לעל הרוחות אבל אני חושש שאחר כך אצטער ולא יהיה לי לאן לחזור כי הם יזרקו אותי חזרה. מה עושים?
|
|
|
|
|
|
•
|
|
|
Jun 01, 2009 | 16:06 |
|
|
נראה לי קצת ילדותי להגיד את מה שאתה אומר. אין ילד שהוריו לא אוהבים אותו. תפסיק לרחם על עצמך.
|
|
|
|
|
|
•
|
| אוהבים אותו אבל מתייחסים אליו רע
|
יפית |
|
|
Jun 02, 2009 | 00:00 |
|
|
אמנם בטוח שההורים שלו אוהבים אותו אבל בהחלט יתכן שהיחס אליו שונה מהיחס לאחותו. לכן הוא לא מרחם על עצמו אלא מבטא מצב לא תקין שלצערי קורה בהמון משפחות בהן מעדיפים את אחד הילדים יותר מאשר את האחרים או שאחד מהילדים דחוי.
|
|
|
|
|
|
•
|
| הם דואגים למשמעת שלך
|
מנחם |
|
|
Jun 02, 2009 | 13:37 |
|
|
לדעתי הם פשוט דואגים לך ורוצים שתהיה ממושמע ולא רוצים להראות לך יחס רך מדי.
|
|
|
|
|
|
•
|
| קח אותם לפסיכולוג יחד איתך
|
הדס |
|
|
Jun 02, 2009 | 21:39 |
|
|
ההורים שלך אוהבים אותך. מציעה לך ללכת לפסיכולוג ולהביא אותם אחר כך לפגישה משותפת. שם אני בטוחה שהמצב ישתנה לגמרי.
|
|
|
|
|
|
•
|
|
|
Jun 03, 2009 | 23:49 |
|
|
מיקי היקר
סביר להניח שההורים שלך אוהבים אותך אולם בעיות שהיו להם בחייהם גורמות להם להתנהג אליך כפי שאתה מתאר. אני מציעה לך לפנות לפסיכולוג שיסייע לך לקבל את הוריך כמו שהם ומצד שני לקרב אותם אליך. לעיתים אף משתפים אותם בטיפול וכך ניתן לשנות את דפוסי ההתנהגות שפיתחו כלפיך מאז שנולדת.
יעל
|
|
|
|
|
|
|
|
•
|
|
|
May 30, 2009 | 17:20 |
|
|
הי, אני אדם מצליח ועובד בעבודה די טובה. נשוי ויודע כיצד לקדם את עצמי. לאחרונה, אני מצליח איך שהוא לעצבן את כל מכרי בעבודה, חברים ובני משפחתי. אני ממש לא יודע מה גורם לכך אבל אני מרגיש שהרבה מאוד פעמים מתעצבנים עלי ולא תמיד אומרים לי גם למה. מה אני יכול לעשות כדי לשפר את מצבי ולחזור למצב נורמלי שבו לא מתעצבנים עלי הרבה?
|
|
|
|
|
|
°
|
| לך לבדיקה אצל פסיכיאטר
|
נירית |
|
|
May 31, 2009 | 14:58 |
|
|
|
|
•
|
| מתרגזים כי אתה מרגיז
|
גדעון |
|
|
May 31, 2009 | 22:06 |
|
|
מתרגזים עליך כי אתה בטח מאוד מרגיז. תחשוב בכל פעם למה התרגזו ותתקן את מה שעשית ואז לא יתרגזו עליך. לא כל דבר צריך להיות מסובך.
|
|
|
|
|
|
•
|
|
|
May 31, 2009 | 23:22 |
|
|
הי צבי
ישנן סיבות לכך שמתרגזים עליך. אחת העצות שקיבלת כאן היתה לבחון מה אתה עושה בכל פעם שמתרגזים עליך כדי לאבחן את הקטעים המרגיזים בהתנהגותך ולשפר אותם. אם אתה חש שאתה בוחן את התנהגותך ולא מצליח לשפר את המצב פנה לטיפול כדי שיאבחנו את בעיייתך ותוכל לקבל טיפול מקצועי שישפר את המצב.
יעל
|
|
|
|
|
|
|
|
•
|
| אין לי חשק לעשות כלום
|
בתיה |
|
|
May 31, 2009 | 11:56 |
|
|
הי
אני חושבת שיש לי בעיה ולא יודעת להגדיר אותה. בחודשים האחרונים אין לי חשק לעשות כלום. אפילו את המטלות היומיומיות אני עושה בקושי רב. קשה לי מאוד לקום בבוקר ואני מאחרת המון לעבודה מה שאף פעם לא היה, אני לא הולכת למסיבות ולאירועים, לא מתקשרת לחברות ולא עונה להם. אני מרגישה שאני מצוברחת כל הזמן ובא לי לבכות המון. אני לא נהנית משום דבר ואפילו לאכול בקושי בא לי. מה קורה איתי אני משתגעת
|
|
|
|
|
|
•
|
| לכי לפסיכולוגית שתנער אותך
|
נירית |
|
|
May 31, 2009 | 14:59 |
|
|
לכי לפסיכולוגית שתנער אותך ותעיר אותך חזרה לחיים. נראה לי שאת עצובה ממשהו. את צריכה מישהו שיתמוך בך ושיגרום לך קצת שמחת חיים.
|
|
|
|
|
|
•
|
| הגיע הזמן שתלכי לטיפול
|
גדעון |
|
|
May 31, 2009 | 22:04 |
|
|
אני לא פסיכולוג אבל נראה לי שהגיע הזמן שתלכי לטיפול פסיכולוגי
|
|
|
|
|
|
•
|
|
|
May 31, 2009 | 23:19 |
|
|
בתיה יקרה
אני מציעה לך לפנות לפסיכולוג או פסיכיאטר כדי שיבדקו אותך ויסייעו לך להחזיר את חייך למהלך חיים תקין ואופטימי.
יעל
|
|
|
|
|
|
|
|
•
|
|
|
May 30, 2009 | 13:27 |
|
|
יש לי בעיה שאני לא יודע איך לפתור אותה. מאז שאני זוכר את עצמי (אני בן 26) אני פוחד לדבר לפני אנשים. אפילו שני אנשים שעומדים יחד אני חושש לפתוח בשיחה איתם ואני מדבר רק כששואלים אותי. אני מרגיש שזה תוקע אותי ואני חייב ללמוד להתגבר על זה. האם את מכירה איזו שהיא דרך שבה אפשר להתגבר על בעיה כזו?
|
|
|
|
|
|
•
|
|
|
May 30, 2009 | 14:38 |
|
|
תמצא לך מאמן אישי שיאמן אותך בדיבור לפני אנשים הוא יפתור לך את הבעיה
|
|
|
|
|
|
•
|
| אתה רק צריך להעיז קצת
|
עמוס |
|
|
May 30, 2009 | 15:28 |
|
|
לא מבין מה הבעיה שלך. תעצום עיניים ותדבר לא יקרה לך כלום. מקסימום יחשבו שאמרת משהו לא כמו שהם חושבים אבל זה הכל. כל מה שאתה צריך זה להעיז פעם פעמיים ואז תראה שזה לא כל כך נורא ותתרגל לדבר לפני אנשים
|
|
|
|
|
|
•
|
|
|
May 30, 2009 | 23:50 |
|
|
גידי היקר
הבעיה שלך מוכרת ונפוצה הרבה יותר ממה שאתה חושב. ישנה כמות גבוהה של אנשים שלהם חרדה מפני שיחה עם שניים או יותר אנשים בו זמנית. הבעיה ניתנת לטיפול במספר פגישות עם פסיכולוג כך שתוכל להפגש איתו ולפתור די במהירות את בעייתך.
|
|
|
|
|
|
|
|
•
|
|
|
May 28, 2009 | 11:00 |
|
|
יש לי בעיה בזוגיות עם נשים. אני מאוד ביישן ולא יודע כיצד להתחיל איתן. וכשאני כבר מעיז להגיד משהו לבחורה, אם היא מגיבה אלי באופן חיובי אני משתתק ולא יודע מה להגיד וכך לא נוצר אף פעם קשר. אני בן 22 ובתול וממש מיואש מהמצב הזה. מה אני יכול לעשות כדי להצליח להתחיל עם נשים וליצור איתן קשר זוגי. חשוב לציין שאני מאוד מצליח בשאר התחומים אני לומד הנדסת מחשבים וסיימתי שנה ראשונה בהצטיינות וגם השניה עומדת להיות כזו. מה עושים?
|
|
|
|
|
|
|
|
•
|
|
|
May 28, 2009 | 17:24 |
|
|
הי מני
הבעיה שלך מציקה מאוד אבל היא לא כל כך חמורה כמו שאתה חושב. גש לטיפול פסיכולוגי שם ידריכו אותך וייסיעו לך לפתור את הבעיה.
יעל
|
|
|
|
|
|
|
|
•
|
| לא מסתדרת עם ההורים
|
לירון |
|
|
May 27, 2009 | 20:29 |
|
|
ההורים שלי מתנהגים אלי מאוד לא יפה. כל הזמן צועקים עלי ומאשימים אותי בכל דבר שקורה בבית. אם אחד מהאחים שלי בוכה אני אשמה, אם קורה לאחד מהם משהו למה לא שמרת עליו וכעסים וצעקות. לא מסתדרת איתם ורוצה לברוח מהבית. אני בת 16 ונמאס לי.
|
|
|
|
|
|
•
|
| אל תתני להם תהתנהג אלייך כך
|
כנרת |
|
|
May 28, 2009 | 09:04 |
|
|
אני חושבת שאת צריכה להציב להם את הגבול של מה שאת מוכנה ומרשה להם. לא יתכן שיתנהגו אלייך באופן כזה.
|
|
|
|
|
|
•
|
| תגידי להואים שלך שתעזבי את הבית
|
דיוה |
|
|
May 28, 2009 | 13:24 |
|
|
תגידי להורים שלך שאת מתכוננת לעזוב את הבית אם הם לא מתנהגים אלייך כמו שצריך ותקבלי את היחס שמגיע לך.
|
|
|
|
|
|
•
|
|
|
May 28, 2009 | 17:23 |
|
|
הי לירון
שוחחי עם הורייך ותסבירי להם כי את סובלת מאוד וכי את מבקשת מהם להתייחס אליך באופן שונה. אל תריבי איתם ואל לעשי להם סצנות אלא דברי איתם באופן רגוע ובוגר. אם זה לא עוזר ואת מרגישה את מה שכתבת כאן גם אחרי השיחה אני חושבת שכדאי מאוד שתפני לתחנה לבריאות המשפחה בקופת החולים בה את נמצאת. נראה לי ששם יהיה מי שיעזור לך.
שלך
יעל
|
|
|
|
|
|
|
|
•
|
| האם להעלות לכיתה א' או להשאיר בגן
|
זאב |
|
|
May 24, 2009 | 13:27 |
|
|
יש לנו ילד בן 5 בגן ואנחנו צריכים להחליט האם להעלות אותו לכיתה א' או להשאיר עוד שנה בגן, ממש מתלבטים ולא כל כך יודעים מה לעשות. הגננת חושבת שאין לו שום בעיה לעלות לכיתה א' אבל אנחנו לא בטוחים. יש איזו שהיא בדיקה שניתן לעשות לגבי זה?
אשמח אם תענו לשאלתי.
זאב
|
|
|
|
|
|
•
|
|
|
May 26, 2009 | 18:28 |
|
|
תעשו מה שאתם חושבים. אל תתחשבו בדעת הגננת בדרך כלל הן לא יודעות להחליט נכון בעניין הזה
|
|
|
|
|
|
•
|
|
|
May 27, 2009 | 12:56 |
|
|
אני מציע להקשיב לגננת כי היא מכירה את המוכנות של הילד יותר טוב מההורים שגם לא אובייקטיביים.
|
|
|
|
|
|
•
|
|
|
May 27, 2009 | 14:01 |
|
|
שלום זאב
אינני מכירה את המקרה שלכם אולם יש כללים דה ברורים מה כדאי לעשות במקרה כמו שלכם.
חשוב לאסוף את כל האינפורמציה ואחר כך תעשו את ההחלטה בעצמכם - ההורים.
חשוב מאוד לשוחח עם הגננת ולקבל את חוות דעתה.
רצוי מאוד לבצע אבחון לילד, יש באתר דף המפרט מעט על אבחון לגילאי גן ורמת בשלות לבית הספר.
כדאי להתייעץ עם בני משפחה נוספים המכירים היטב את הילד.
אחר כך יושבים וחושבים מה הכי נכון לילד לאור כל המידע שהצטבר ומחליטים.
יעל
|
|
|
|
|
|
|
|
•
|
|
|
May 23, 2009 | 14:29 |
|
|
אני גרושה שנישאה בשנית ויש לי שני ילדים מנישואי הראשונים ושלושה מהשניים.
גרושי, נפטר ממחלה וילדי בדיכאון עמוק. הם היו מאוד קשורים אליו ולאחר תום השבעה הם לא מצליחים לחזור לחיים סדירים. הילדים בני 15 ו - 17. כבר עברו 4 חודשים והם לא יוצאים מהעצב שלהם. הם כל היום עצובים, ירדו מאוד בלימודים והם ביחד כל הזמן. נראה כאילו הם מגבירים את תחושת העצב של עצמם. ניסיתי להפריד אותם קצת ולהביא להם חברים וידידים וזה ממש לא עזר. מה אני יכולה לעשות אני ממש מודאגת?
|
|
|
|
|
|
°
|
| תלכי איתם מיד לטיפול פסיכולוגי
|
עמית |
|
|
May 23, 2009 | 18:21 |
|
|
|
|
•
|
|
|
May 24, 2009 | 11:06 |
|
|
שלום לך
חשוב מאוד שתפני לייעוץ משפחתי עם הילדים. לאחר תקופה של מספר חודשים הילדים צריכים לחזור לעצמם. הם כבר אמורים לעבד את המצב ואת האבל על אביהם. חשוב שלא ישקעו בעצב ובדכאונות על מותו של האבא ולכן ישנה חשיבות להגעה למטפל טוב שיסייע לכם להתגבר על המצב.
יעל
|
|
|
|
|
|
|
|
|
