לתוכנית טלוויזיה חדשה דרושים זוגות נשואים שמצויים במשבר זוגי:
אם אתם שוקלים לפרק את החבילה, או שנתקלתם במשבר עמוק,
תנו לנו צ'אנס לעבוד איתכם על הזוגיות
ולקבל ליווי מאנשי המקצוע הטובים ביותר בתחום.
*בנוסף ישנה אפשרות להצטלם לפיילוט שלא ישודר.
לפרטים נוספים, מייל
zugot2@gmail.com
או בטלפון 052-5223334
אני גרושה חצי שנה. הגירושין עברו יחסית בקלות וללא כל מריבות עם בעלי לשעבר. לפני כשלושה חודשים היכרתי גבר הנמצא בהליכי גירושין שהוא כאילו יצא מתוך האגדות. הוא בדיוק הגבר שהייתי רוצה להיות לידו כל חיי.
אני אולי נשמעת מתלהבת אבל אני חשה כאילו אני מכירה אותו כל חיי ואני מאושרת איתו וכל מה שהייתי מאחלת לכל אחת מתגשם בו גם מבחינה נפשית, משיכה הדדית, התאמה פיסית מושלמת...
השאלה שלי. כיוון שאנחנו יחד כבר שלושה חודשים ושנינו מרגישים נפלא ביחד, מתי יהיה סביר לספר לילדים ולהכיר להם אותו?
יש לי שני ילדים בגיל ההתבגרות הגדולה בת 17 והקטן בן 14.
האם זה לא מוקדם מידי? האם נכון רק לספר להם או ממש להכיר אותו אליהם.
נראה לי שאת קצת מסונוורת. מצאת גבר נורמלי אחרי הגירושין ואת כבר חושבת שזהו זה. חכי רגע, תנחתי לקרקע ורק אחר כך תחשבי להכיר אותו לילדים שלך. עוד מוקדם מדי.
נשמע שכיף לך יחד איתו אבל תני לו להוכיח את עצמו ושזה לא רק התלהבות של התחלה אחר כך תערבבי את הילדים. הם ממש לא יתלהבו להכיר אותו ועוד רק הרגע את ואבא שלהם נפרדו.
אני חושב שכולם כבר יודעים והתרגלו לסיטואציה החדשה שההורים גרים בנפרד. אין בעיה לספר כי במוקדם או במאוחר יספרו לילדים והם צריכים לחיות את המציאות ולא איזו שהיא מסגרת תיאורטית ולא מציאותית.
רחלי
את בעננים וכיף לך. תמשיכי לאהוב ולהרגיש מצויין. שלושה חודשים מעת הפרידה עבור הילדים זו תקופה קצרה מאוד. אינני מכירה את התהליך שהילדים עברו במהלך הגירושין אולם ברור הוא שהם לא כל כך רצו את הפרידה וחווים תהליך קשה מבחינה אישית ומשפחתית. נראה לי שבשלב כל כך מוקדם לשתף אןתם בקשר שיש לך עם גבר עלול לגרום להם לאנטגוניזם כלפיו וכלפייך. הם עדיין לא סיימו לעבד את הפרידה ואת המצב החדש שהם חיים בו ולכן לא יהיה נכון בשלב זה להוסיף מטען עודף למצבם. חשוב שתזכרי שאהבה ופריחה עבורך בשלב זה מבחינתם זוהי מכה נוספת המנפצת את הפנטזיה שאת וגרושך תחזרו לחיות יחד שלוקח להם זמן להבין שהיא לא ריאלית.
תאהבי אותו ותמנעי מהם את הקושי.
יעל
בכל מקרה צריך ללבן ביניכם את הדברים. כדאי שתיזום שיחה בה תשוחחו על הזווגיות שלכם ועל המצב ביניכם. לא הייתי מציעה לך להטיח באשתך את החשדות אלא לשוחח על תחושות, הרגשות, הקשר ביניכם ואם היא בוגדת אני מניחה כי תוך כדי השיחה זה יעלה כך או אחרת. אם אחרי השיחה לא תרגיש בנוח או שהיא תחזק בך את ההרגשה שהיא בוגדת בך, דבר איתה, שאל אותה ותברר את הדברים.
אחרי שהכל יתברר תוכל להחליט מה ברצונך לעשות. לא תמיד בגידה מפרקת את הקשר, לעיתים ניתן לנצל את המצב לבניית אמון מחודש וליצירת קשר טוב מזה שהיה לפני כן. ישנם עוד גורמים העשויים להשפיע על החלטתך להמשך הקשר או להפסקתו כך שלא הייתי רצה להטיח האשמות ולראות מה יקרה בודאי במצב בו יתכן והיא לא עשתה דבר ואתה זה שעלול לגרום לשבר.
נראה לי שבן הזוג שלי סובל מחרדת נטישה. מאז שאנחנו יחד הוא דורש ממני תשומת לב מוגזמת עד שאני ממש מרגישה שהוא חונק אותי. אפילו טלויזיה הוא לא מוכן שאראה כי הוא רוצה שאהיה איתו בכל רגע.
לאחרונה הוא פוטר מהעבודה (היטק) ומאז המצב החמיר מאוד. נוסף לכל הוא גם מקטר כל הזמן ונהיה עצבני כך שממש אי אפשר לגמור שיחה בלי שהוא מתפרץ. אני מבינה שהמצב שהוא מובטל מלחיץ אותו אבל אני מרגישה שאין לי יותר כוח לזה. מה אני יכולה לעשות כדי לצאת מהתסבוכת הזאת? תעזרו לי בבקשה. תפנו אותי לטיפול זוגי טוב תעזרו לי לצאת מזה.
המצב שאת מתארת אכן עלול לתת תחושת מחנק. עלייך לתת לבן זוגך את התחושה שאת איתו ושאת מבינה את מצבו אולם עליו לתת לך את המרחב שלך. כתבת שהמצב היה קיים קודם לכן אולם החמיר בעקבות פיטוריו. פיטורין אכן עלולים להחריף מצב כגון זה שכן הפיטורין הינם אירוע טראומתי לחלק מהאנשים. הצעתי לך היא לקחת את היוזמה לטיפול במצב, לארגן טיפול זוגי אצל פסיכולוג או פסיכולוגית ולהתחיל בו בזמן הקרוב כדי שהמצב לא יחמיר והקשר ביניכם לא ינזק נזק בלתי הפיך.
אני חושב שנכון להגשים פנטזיות ואם הפנטזיה גורמת לפגיעה בבן הזוג שלך אז צריך לקבל את הסכמתו לפניי כן. אם לא מממשים את הפנטזיה זה עלול להציק כל הזמן ולהפריע לקשר בין בני הזוג.
אני חושב שלהגשיפ פנטזיה זה משהו חיובי ביותר שכן אפשר כך גם להכיר יותר טוב את בן הזוג וגם להתקרב אליו יותר על ידי זה שמגשימים בשבילו את הפנטזיה שלו ומקבלים אותה.
22958156 www.vipmassage.co.il
לפתוח את הלב להתאחד עם המגע.לאנשים שאוהבים מסאזים ארוכים.
תשומת לב יחס אישי ואוזן קשבת.
*פינוקים וחויה בסדנאות מסאז זוגי-לפנק ולהתפנק לתת ולקבל להרגיש ולהתרגש
כמתנה,יום נישואים,יום הולדת ולחיזוק ושידוג הקשר הזוגי-לתקשר דרך הידיים ומגע מתוך מודעות,נתינה ואהבה.הסדנאות מפגש חד פעמי של כ 3.5-4 שעות.
מסאזים
*לארועים.
*בטבע.
*אישיים.
*זוגיים.
*חוייתיים.
*בשיתוף בן הזוג.
*לצמיחה אישית ופתיחות גוף נפש.
מטפל ואומן במסאז(s.m) ב- 7 טכניקות(צרפתי,סיני,שוודי,הוואי,תאילנדי,משולב,טנטרי,אבנים חמות,מוקסות סיניות,כוסות רוח,רייקי) רפואיות וכלליות.לאיזון ושחרור הגוף,לרענון,כיף,הנאה ופינוק.
בוגר:מדיסין,מאסטר ושלוס.
תלמיד-זן,בודהיזם וטנטרה.
*מיקום בראשון לציון עם פרטיות מלאה ובאוירה רומנטית.
שלום צלי
הגשמת פנטזיות שלך ושל בת זוגך היא דבר טוב וחיובי כמו שכל דבר הנעשה בין שניכם כל עוד הוא נעשה בהסכמה אמיתית ומתוך רצון של שניכם הוא חיובי וטוב.
אחת הסכנות שצריכים להיות ערים לה במידה והולכים קדימה, היא פנטזיות המערבות אדם נוסף לתוך הקשר המיני שלכם. במצב זה קיימת סכנה אמיתית למצב בו אחד מכם ירצה להמשיך את הקשר עם אותו פרטנר חדש על חשבון הקשר בין שניכם (המצב הזה עלול לקרות בכל וריאציה אפשרית). זה עלול להיות הרסני לקשר. לכן הייתי ממליצה מאוד שאת הפנטזיות בהן מערבים אדם נוסף להשאיר בגדר פנטזיה ולהגשים דוקא את אלו הקשורות אליכם בלבד.
יעל
אני ובן זוגי יחד כבר למעלה משנה. לא חיים יחד עדיין מפאת המורכבות המשפחתית (אני אלמנה + 4 והוא גרוש + ילדה בת 11) אנחנו לא ממהרים כדי לא לפגוע במי מהילדים. זה יקרה, אך לא כרגע.
טוב לנו יחד. אנחנו הרבה עסוקים בעשיה למען שני הצדדים (עוזרים האחד לשניה בכל מיני תחומים מה שגורם לנו להיות עסוקים בדברים משותפים)
סקס מעולה.
לבן זוגי תחביבים . הוא עוסק בספורט: ריצה, טיסנאות, רכיבה על אופניים. מאד שומר על כושר ואוהב זאת מאד.
אני לעומתו, קצת פדלאה.... כשלא חם אני יוצאת עימו לרכיבה על אופניים. אך לא ברמה שהוא רגיל לרכב עם חבריו לספורט הזה.
אנו עדיין נהנים לרכב יחד על אף שברמה "נמוכה" עבורי.
אנו מבלים לא מעט, אוהבים מופעי מוזיקה שונים, טיולים, לבלות עם הילדים שלי ועם ילדתו, יוצאים לחופשות משותפות, חגים, שבתות.
נראה שהכל זורם אחלה.
לאחרונה, העלה בן זוגי עובדה: אין לנו תחביב משותף.
לא הבנתי... חשבתי שאנו עסוקים/מבלים המון?!
לא. הוא אמר. תחביב. ( כמו להרכיב פאזל יחד. לרקוד יחד.... רק שהוא לא אוהב פאזלים...)
הוא אמר שזה לא מפריע לו ברמה של בעיה אבל היה רוצה שיהיה לנו תחביב שלנו שנעשה יחד מעבר לעיסוקים ולבילויים.
מאותו יום, אני שוברת את הראש לאיזה תחביב משותף ניתן להתחבר...
נכנסתי ל"חוגל" וכל כך הרבה חוגים מוצעים.. ולא מצאתי אחד שנראה שיכול לעניין את שנינו...
מישהו יכול לומר לי כמה צריך לוותר על העצמיות בקשר זוגי? אני מרגישה שאני כל הזמן מוותרת לבעלי ועושה ממנו אלוהים וממני אפס. נראה לי ממש לא ננכון אבל אני לא יודעת איך יוצאים מזה, יש למישהו מתכון או רעיון איך אני יכולה לשנות את הדברים האלו שגם הוא ישים קצת לב לצרכים שלי ולא רק אני אתבטל בפני הצרכים שלו כל הזמן. שתהיה הדדיות בקשר שלנו.
