ראשית אתנצל אם ייצא ארוך אך מנסה לתת את התמונה ככל שניתן
אני נשואה מזה 8 שנים במערכת זוגית שידעה עליות ומורדות לצערי יותר מורדות.
אני גם אם ל 2 ילדים קטנים (5 ושנה) שהם מרבית חיי מה שמקשה יותר על ההחלטה,
כי ברצוני שיהיה להם הטוב ביותר.
הקשיים מתבטאים בהמון מובנים ואפרט.
שנינו עובדים, ונמצאים בחשבונות בנק נפרדים,
המשכורת של בעלי נכנסת, ומכסה הלוואות שישנם בחשבון שאומר לכם את האמת חלקם אני יודעת,
וחלקם נודע לי לפני כשנה, ובעקבות כך, המשכנתא מכובדת חודש כן חודש לא חודש למה לא,
ואז אני משלמת גם אותה כי לא רוצה להתעסק עם הבנקים.
שאר הדברים כגון, הגן של הילד, תחליפי החלב, ביגוד לילדים, מזון לבית, ועד הבית,
ובכדי לקצר את הרשימה, כל שאר הדברים שיש לשלם משולמים מהחשבון שלי ,
במידה והוא כבר קונה דבר מה לבית הוא מבקש את הכסף בחזרה כי הוא טוען שזה שייך לתיק העבודה שלו,
(הוא עובד עם כסף) ואז גם מה שכבר קנה גם אני משלמת.
הוא איננו עוזר בבית, ואף שאני מבקשת עזרה הוא אומר לא כך חונכתי אני גדלתי בבית שבו הגבר לא עושה כלום
או אומר שהוא עייף.
כשאני מנסה לחבקו הוא אומר תפסיקי עם השטויות ואין בכל מה לדבר על נשיקות,
ושאני מתעקשת לקבל נשיקה הוא מנשק אותי על השפתיים כמו שמנשקים איזו דודה
לגבי התעלסות וקיום יחסי מין או מעשה אהבים, יכולות לעבור תקופות ארוכות שבהם לא יהיה מגע מיני כלל
ונראה שאף לא מזיז לי או חסר לו וקורה שגם שאני מנסה ליזום הוא אומר שהוא עייף ואין לו כוח
וגם שזה כבר קורה אני משקיעה אך אצלו זה טיול קטן על הפטמה ליטוף והופ עולה
ואז נותר תסכול.
כאשר אני רוצה לצאת עם חברות זה מיד מגיע לוויכוחים ומשפטים לא נעימים שהפשוט מהן הוא
אני לא יוצא בלעדיך למה שתצאי בלעדי, או שאם את יוצאת הפעם הזאת
(שזה פעם בחודש במקרה הטוב פעם בחצי שנה יותר מדויק) אז אני אתחיל לצאת כל יום חמישי לפאב,
עם החברה מחברת הבת של החברה שלנו עד הבוקר בלעדייך
כשהוא מגיע מהעבודה, אם הוא עייף לא מעניין אותו מידת העייפות שלי,
ולא מעניין אותו עם שני הילדים ערים או ישנים צהרים הוא פשוט הולך לנוח.
כבר המון זמן שלא שמעתי ממנו אוהב אותך, ושאני שואלת עונה שכן אוהב
כשאני עושה דברים שאומנם יש עוד דברים לבצע בהמשך אך מצפה לשמוע איזה הערכה,
במקום זה הוא אומר למה לא המשכת?
כשאני מנסה לשוחח איתו הוא אומר שמבחינתו הכול ממש בסדר
ואין כלום לשנות והוא גם לא צריך להשתנות
כשהגיעו מים עד נפש והצבתי לו אולטימטום,
או יעוץ זוגי או שתגיד לי מה לא בסדר ולמה אתה מתייחס ככה או שנתגרש
הוא ענה שהוא בחיים לא יילך ליעוץ זוגי ושהכול בסדר ואז שאמרתי לו אם לא אחד מהאופציות האלה אז נתגרש
אז אמר אז נתגרש,
אני עדיין אוהבת אותו, אך אינני יודעת אם אני מסוגלת להמשיך ככה,
הניצוץ שהיה לי בעינים כבה והחיוך מזמן כבר איננו
האם אלו סיבות להתגרש?
למה אני נמצאת בתחושה של רכבת הרים,
למה כל כך קשה לי ?
אנא ייעצו לי,
ומתנצלת בשנית על האורך
אענה על כל שאלה שתשאלו
